משטרת האוכל (CSPI - Center for Science in the Public) תובעת את רשת בורגר קינג על כך שהפרה את חוק הליכי הגנת הצרכן של מחוז קולומביה בכך, שמכרה מזון שבושל בעזרת שומן טרנס. זאת ועוד, רשת ההמבורגרים השנייה בגודלה בעולם נאשמת על כי לא הודיעה ללקוחותיה שהמוצר שהיא מוכרת הוא בעל פוטנציאל להיות מסוכן. ידיעה על כך התפרסמה בחודש מאי בוושינגטון פוסט.
אם נחליף את המילה "ברגר קינג" ב"KFC" (קנטאקי פרייד צ'יקן) נקבל אירוע דומה, בו שנה קודם לכן, נתבעה רשת העופות הידועה. גם אז היה התובע דר' ארתור הויט מ-CSPI ומהות התביעה הייתה "אי חשיפת השימוש בשומן הטרנס" ברשת המזון. פסק הדין של השופט הפדראלי ג'יימס רוברטסון היה מעניין. הוא פסק נגד הויט היות ולא הצליח לדברי השופט להוכיח שנוצר סבל אמיתי או שנגרם נזק כתוצאה מה-"הונאה" של KFC. השופט הוסיף בלגלוג: " ייתכן שיהיה נכון אם בית המשפט ימצא, כנקודה משפטית, שצריכת השומן - כולל שומן הטרנס - היא אכן במסגרת הציפיות ההגיוניות של צרכני עוף מטוגן וצ'יפס המבושלים במטבחי מזון מהיר".
ה The Center for Science in the Public Interest נחשב היום לגוף המוביל את "משטרת האוכל" בארצות הברית. הוא נוסד ב 1971 ומאז, כך נדמה, joyless eating club " הגיש מאות כתבי תביעה מול עשרות חברות המייצרות ומשווקות מזון כדוגמת, משקאות קלים, צ'יפסים, בשרים, סוגי שמנים מסוימים.... בעצם מול כל המזונות שבחוויה שלנו הם טעימים (ואסורים). מרכז זה נוסד כדי להיות "כלב השמירה" של תעשיית המזון אבל ברבות הימים הפך המרכז "כלב תקיפה" המתעמר בתעשיית המזון,במסעדות המזון המהיר, בצריכת האלכוהול וכו...כאשר המודל המנחה אותם מבוסס על המלחמה נגד עישון. והאסור והאיום הם כלי הנשק העיקריים.
השופט הפדראלי ג'יימס רוברטסון הוסיף שמצער בעיניו שאסטרטגיית יחסי הציבור של CSPI הפכה "שיסוי של תביעות קלות דעת נגד חברות מזון". בדרך זו הם מנסים ליצור סטיגמה שלילית למוצרים רבים. אין פלא אם כן שחברות אחדות התחילו כבר להתפשר. וכפי שמנכ"ל CSPI אמר לניו יורק טיימס בינואר 2006 " נהגנו להגיש כל מיני תלונות לממשלה. לעיתים קבלנו תגובה אבל בדרך כלל כלום לא קרה. עכשיו, כאשר אמרנו לחברות שאנחנו עומדים לתבוע אותן, הן מופיעות במשרדינו מיד בשבוע לאחר מכן" ואכן KFC השלימה לאחרונה את תהליך הוצאת שומן הטרנס מכל 5,500 המסעדות האמריקאיות. CSPI כמובן תטען שהתהליך הוא בזכותה והיא זו האחראית לצעד זה. אולם דוברי KFC ציינו שהוצאת שומן הטרנס הוא תוצאה של עבודה שנמשכה שנים רבות והחלה זמן רב לפני ש-CSPI התחילה לתופף בתוף האנטי-טרנס.
לאור פסק דין זה העמדת חברת ברגר קינג כמנסה להונות את הציבור נשמעת מופרכת במיוחד כשמביאים בחשבון שהרשת הפופולארית כבר הודיעה על כוונתה להוציא את שומן הטרנס. היא עדיין משתמשת בחומר הכל כך מושמץ מאחר - ש....הפתעה הפתעה - "לוקח זמן לשנות במידה משמעותית את הליכי הבישול של למעלה מ-7000 מסעדות".(דובר הרשת)
הטעם המר שנותר בפינו מעורר תהיות באשר לתועלת האמיתית שמפיקים האנשים העומדים בראש הCSPI , האם אכן טובת הציבור עומדת כנגד עיניהם?
בסופו של דבר מזון מהיר, משקאות קלים, אינם מתיימרים לייצג עבורנו את המזון הבריא ודי ציני להפכם לכאלה. גם אם נטגן את הצ'יפס בשמן בריא הוא עדין יתחמצן ויתפרק וייצר רדיקלים חופשיים. הורדת השימוש בשומן הטרנס לא יהפוך את המוצר בריא וגם לא יהיה זה נכון לשווקו ככזה. וכאן בעצם טמונה המלכודת כי במהרה עלולה "משטרת האוכל" להפוך חותמת גומי.
לא ירחק היום (ואולי הוא כבר הגיע) בו חברות רבות תתהדרנה בנוצות הבריאות ("המזון שלנו ללא שומן טרנס" למשל) אבל עדיין המזון שימכרו יהיה רחוק מהיות כזה.
ואם בקדום בריאות עסקינן במה הועלנו?
אם נחליף את המילה "ברגר קינג" ב"KFC" (קנטאקי פרייד צ'יקן) נקבל אירוע דומה, בו שנה קודם לכן, נתבעה רשת העופות הידועה. גם אז היה התובע דר' ארתור הויט מ-CSPI ומהות התביעה הייתה "אי חשיפת השימוש בשומן הטרנס" ברשת המזון. פסק הדין של השופט הפדראלי ג'יימס רוברטסון היה מעניין. הוא פסק נגד הויט היות ולא הצליח לדברי השופט להוכיח שנוצר סבל אמיתי או שנגרם נזק כתוצאה מה-"הונאה" של KFC. השופט הוסיף בלגלוג: " ייתכן שיהיה נכון אם בית המשפט ימצא, כנקודה משפטית, שצריכת השומן - כולל שומן הטרנס - היא אכן במסגרת הציפיות ההגיוניות של צרכני עוף מטוגן וצ'יפס המבושלים במטבחי מזון מהיר".
ה The Center for Science in the Public Interest נחשב היום לגוף המוביל את "משטרת האוכל" בארצות הברית. הוא נוסד ב 1971 ומאז, כך נדמה, joyless eating club " הגיש מאות כתבי תביעה מול עשרות חברות המייצרות ומשווקות מזון כדוגמת, משקאות קלים, צ'יפסים, בשרים, סוגי שמנים מסוימים.... בעצם מול כל המזונות שבחוויה שלנו הם טעימים (ואסורים). מרכז זה נוסד כדי להיות "כלב השמירה" של תעשיית המזון אבל ברבות הימים הפך המרכז "כלב תקיפה" המתעמר בתעשיית המזון,במסעדות המזון המהיר, בצריכת האלכוהול וכו...כאשר המודל המנחה אותם מבוסס על המלחמה נגד עישון. והאסור והאיום הם כלי הנשק העיקריים.
השופט הפדראלי ג'יימס רוברטסון הוסיף שמצער בעיניו שאסטרטגיית יחסי הציבור של CSPI הפכה "שיסוי של תביעות קלות דעת נגד חברות מזון". בדרך זו הם מנסים ליצור סטיגמה שלילית למוצרים רבים. אין פלא אם כן שחברות אחדות התחילו כבר להתפשר. וכפי שמנכ"ל CSPI אמר לניו יורק טיימס בינואר 2006 " נהגנו להגיש כל מיני תלונות לממשלה. לעיתים קבלנו תגובה אבל בדרך כלל כלום לא קרה. עכשיו, כאשר אמרנו לחברות שאנחנו עומדים לתבוע אותן, הן מופיעות במשרדינו מיד בשבוע לאחר מכן" ואכן KFC השלימה לאחרונה את תהליך הוצאת שומן הטרנס מכל 5,500 המסעדות האמריקאיות. CSPI כמובן תטען שהתהליך הוא בזכותה והיא זו האחראית לצעד זה. אולם דוברי KFC ציינו שהוצאת שומן הטרנס הוא תוצאה של עבודה שנמשכה שנים רבות והחלה זמן רב לפני ש-CSPI התחילה לתופף בתוף האנטי-טרנס.
לאור פסק דין זה העמדת חברת ברגר קינג כמנסה להונות את הציבור נשמעת מופרכת במיוחד כשמביאים בחשבון שהרשת הפופולארית כבר הודיעה על כוונתה להוציא את שומן הטרנס. היא עדיין משתמשת בחומר הכל כך מושמץ מאחר - ש....הפתעה הפתעה - "לוקח זמן לשנות במידה משמעותית את הליכי הבישול של למעלה מ-7000 מסעדות".(דובר הרשת)
הטעם המר שנותר בפינו מעורר תהיות באשר לתועלת האמיתית שמפיקים האנשים העומדים בראש הCSPI , האם אכן טובת הציבור עומדת כנגד עיניהם?
בסופו של דבר מזון מהיר, משקאות קלים, אינם מתיימרים לייצג עבורנו את המזון הבריא ודי ציני להפכם לכאלה. גם אם נטגן את הצ'יפס בשמן בריא הוא עדין יתחמצן ויתפרק וייצר רדיקלים חופשיים. הורדת השימוש בשומן הטרנס לא יהפוך את המוצר בריא וגם לא יהיה זה נכון לשווקו ככזה. וכאן בעצם טמונה המלכודת כי במהרה עלולה "משטרת האוכל" להפוך חותמת גומי.
לא ירחק היום (ואולי הוא כבר הגיע) בו חברות רבות תתהדרנה בנוצות הבריאות ("המזון שלנו ללא שומן טרנס" למשל) אבל עדיין המזון שימכרו יהיה רחוק מהיות כזה.
ואם בקדום בריאות עסקינן במה הועלנו?
איילת קלטר דיאטנית קלינית מומחית לטיפול בהשמנה והתנהגויות אכילה. מנהלת המרכז לטיפול ולימוד שפת האכילה.
http://www.eatingdialog.com
http://www.eatingdialog.com
